ספירת העומר

שבעה שבועות (49 ימים) סופרים את העומר מיום ראשון של חול המועד פסח-ט"ז בניסן(בחו"ל - מיום טוב שני של גליות).

הבאת מנחת העומר

בט"ז בניסן מביאים את העומר מבכורי קציר שעורים . גמר הספירה היה ביום ה- 49. ביום ה-50, בסיום שבעת השבועות היו מביאים מבכורי קציר חטים שתי לחם .

השם שבעות הוא ראשי תיבות של שמות החג : שבועות, ביכורים, עצרת, תורה

חג הביכורים

"וביום הביכורים , בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעותיכם..." (במדבר כ"ח כו).

"יום הביכורים" - על שם "לחם הביכורים "- שתי הלחם מבכורי קציר חטים. שהיו מקריבכם קרבן מנחה בבית המקדש, כפי שנאמר: "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים, שני עשרונים סולת תהיינה חמץ תאפינה , ביכורים לה' (ויקרא כ"ג , יז).

ועל שם עונת הבכורים, המתחילה בחג השבועות, ואשר בה היה כל אחד מצווה להביא ביכורי פרותיו משבעת המינים לפני ה' בבית המקדש.

חג הקציר

"וחג הקציר ביכורי מעשיך , אשר תזרע בשדה ..." (שמות כ"ג ,טו) חג הקציר - על שם עונת קציר - החטים, אשר חג-השבועות חל בה. מבכורי החטים מקריבים את "שתי הלחם", ראשית כל ביקורי הפרות .

בחג השבועות התקיים בבית המקדש סדר הנפת "שתי הלחם" , כפי שנאמר: "ובהקרבתם מנחה חדשה לה' . ממושבכם תביאו לחם תנופה שתים, שני עשרונים , סולת תהיינה , חמץ תאפינה בכורים לה' "

(ויקרא כ"ג , טז-יז) 

מן החיטה החדשה , שהבשילה באביב , קצרו שבולים והכינו מהן קמח משבח, קמח סולת , בכמות המספיקה לשתי הכיכרות. (עשירון הוא בערך 4 ליטרים - מידת נפח)

עצרת

"בעצרת העולם נידון על פרות האילן" (ראש השנה) "אין מביאים ביכורים קדם לעצרת " ( מסכת ביכורים) החג נקרא בשם עצרת , שנעצרים בו מעשית מלאכת עבודה . היום השמיני של סוכות הוא שמיני עצרת וחג השבועות הוא עצרת . "שמיני עצרת " מסים את חג הסוכות "עצרת " הוא כעין סיום לחג הפסח (קציר שעורים - קציר חיטים)

זמן מתן תורה

"יום חג השבועות הזה זמן מתן תורה" (תפילת יעלה ויבוא") תורה בגימטרייה 116. מספר זה של מצוות צווה לנו משה מפי ה' ואלו שתי מצוות נוספות -"אנכי" ו"לא -יהיה" שמענו מפי הקב"ה בעצמו (מסכת מכות)

מגילת רות

נוהגים לקרוא בחג השבועות את מגילת רות (מקורו של מנהג זה הוא במסכת סופרים). (בחו"ל קוראים את המגילה ביום השני של החג) התורה כולה היא גמילות חסדים , ולכן קוראים את מגילת רות ביום מתן תורה.

 דוד המלך היה נכדה של רות - אמה של מלכות ,  ודוד נולד בשבועות ומת בשבועות .

 רות בגימטרייה - 606 . זהו מספר המצוות , שקבלה על עצמה רות,  בשעה שהתגירה נוסף , נוסך על שבע מצוות בני נח, אשר בהן  היתה חייבת גם לפני כן. סך הכל תרי"ג מצוות (316).

שירים ופיוטים

כדי להגדיל את חגיגות המעמד של קריאת מתן-התורה בבת הכנסת, נהגו לומר פיוטים מיוחדים בשבועות בכל הקהילות . בקצת קהילות ספרדיות נוהגים לומר "אזהרות" על תרי"ג מצוות לר' שלמה אבן גבירול : ובקצתן אומרים "כתובה" - פיוט המתאר בנוסח שטר כתובה את ההתקשרות בין הקב"ה וכנסת -ישראל.

ליל שימורים

רצה הקדוש-ברוך-הוא , כי בני ישראל יהיו מוכנים היטב לקבלת התורה, על כן- צווה משה רבנו ביום ד' בניסן : "לך אל העם וקדשתם היום ומחר... והיו נכונים ליום השלישי...." (שמות י"ט . י-יא )

אף על פי כן ישנו בני ישראל כל אותו הלילה שלפני מתן -תורה , כמו בשאר הלילות , והקדוש -ברוך- הוא היה צריך להעיר אותם בקולות וברקים.

מצוות ומנהגים

 מאכלי חלב ודבש

בחג השבועות נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש או עוגות האפויות בדבש (שולחן ערוך) , מפני שהתורה נמשלה לדבש וחלב. (שיר השירים ד' ,יא)

קישוט בירק

נוהגים לקשט את בתי הכנסת ואת בתי המגורעים בעשבים ובענפי עץ , שושנים , בפרחים אחרים ובבשמים .

עליה לרגל

"שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדון ה'" (שמות כ"ג ,יז)

שלוש מצוות מיוחדות נצטוו ישראל ברגל: חגיגה, ראיה, שמחה.

ספירת העומר

"וספרתם לכם ממחרת השבת, מיום הביאכם את עמר התנופה. שבע שבתות תמימות תהיינה . עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" (ויקרא כ"ג ,טו-טז).

מתחילים בספירת העומר ביום בו הביאו את עומר לבית-המקדש. בתורה נאמר על העומר "ממחרת השבת יניפנו הכהן". וכן נאמר "וספרתם לכם ממחרת השבת...".

יום מתן תורה

ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר.." (שמות י"ט,ב). חז"ל פרשו :"ןיחן"- - לשון יחיד , כאיש אחד.

מעמד הר סיני

ביום מתן תורה נתנו רק עשרת הדברות מאת ה'. ביום זה לא נסרו הלוחות ולא נמסרה התורה . "ויאמר ה' אל משה :עלה אלי ההר והיה שם ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם"

 (שמות כ"ד ,יב)